תוכן עניינים
Toggleמהי דמנציה?
דמנציה היא מחלה נוירודגנרטיבית הנפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיות מבוגרות. עליה בתוחלת החיים הביאה לעלייה בשכיחות של דמנציה ברחבי העולם. מחלת אלצהיימר (AD) היא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה ומאופיינת בהצטברות פלאקים עמילואידיים והיפרפוספורילציה של חלבון tau במוח. גורמי הסיכון כוללים גיל, אורח חיים והרגלי תזונה.
שימוש בקנבינואידים לטיפול בדמנציה
הקנבינואידים העיקריים בקנאביס הם THC ו-CBD, אשר להם פעילויות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות. THC מאושר לשימוש רפואי לטיפול בבחילות והקאות כתוצאה מכימותרפיה, ואיבוד משקל בעקבות HIV/AIDS, והוא ידוע גם בפעילותו הפסיכואקטיבית. CBD, לעומת זאת, מציג פוטנציאל טיפולי ללא תופעות פסיכיאטריות ומאושר לטיפול בפרכוסים עמידים.
מנגנוני פעולה של קנבינואידים בדמנציה:
מחקרים מראים כי THC מעכב את פעילות אצטילכולינאסטרז ומונע הצטברות פלאקים עמילואידים בתאי מוח. בנוסף, CBD מציג פעילויות נוגדות חמצון ומפחית דלקות במוח. מחקר בעכברים הראה כי CBD הפחית הצטברות פלאקים עמילואידיים והפחית רמות פרו-דלקתיות במוח, מה שהוביל לשיפור בתפקודי המוח.
מחקרים עדכניים
מחקר שנערך בישראל הראה כי מטופלים עם דמנציה שטופלו ב-THC ו-CBD הציגו שיפור משמעותי בסימפטומים נוירופסיכיאטריים, כולל התנהגות, נוקשות, וטיפול יומיומי. תופעות הלוואי היו קלות וכללו בעיקר תחושת נמנום. סקירה שיטתית מצאה כי ל-THC יש פוטנציאל להפחתת הסימפטומים הקוגניטיביים של דמנציה, אך יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
יתרונות פוטנציאליים
שימוש בקנאביס לטיפול בדמנציה מציג פוטנציאל טיפולי מבטיח עם תופעות לוואי מוגבלות. קולטני CB1 ו-CB2 במוח ובמערכת החיסון מגיבים לקנבינואידים ומאפשרים פעילויות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון, אשר תורמות לשיפור תפקודי המוח והפחתת הסימפטומים של דמנציה.
מסקנות
הקנבינואידים מציגים פוטנציאל טיפולי מבטיח לטיפול בדמנציה. מחקרים מצביעים על יכולתם של THC ו-CBD להפחית דלקות, לחץ חמצוני והצטברות פלאקים עמילואידיים במוח. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים לבחינת היעילות והבטיחות של טיפול זה לאורך זמן.
לקבלת פרטים נוספים והמלצות לטיפול מותאם אישית, ניתן לפנות אלינו בקנהיל. אנו מספקים טיפול מדויק ומותאם אישית על בסיס מחקרי ומדעי, למען בריאותכם ואיכות חייכם.
לקריאה נוספת:
https://www.frontiersin.org/journals/pharmacology/articles/10.3389/fphar.2021.713228/full